נטע קדם דגן, אחותו של הנווט רס"ן במיל' אסף דגן ז"ל ששם קץ לחייו, סיפרה היום (חמישי) אצל גוני כהן ובתאל קולמן בגלצ: "רוב החיילים ששמו קץ לחייהם המלחמה הזאת עשו זאת אחרי השירות. לכן קוראים לזה 'פוסט-טראומה'. הם אזרחים. מי דואג להם ולוקח עליהם אחריות"? היא הוסיפה: "זיהינו את התסמינים. פנינו לכל גוף אפשרי. מאגף השיקום דרך המפקדים בצבא, אימא שלי פנתה לכנסת ולעמותות, די טרטרו אותם ממקום למקום. התשובה הרשמית הייתה 'אם אסף לא פונה בעצמו, אין לנו איך לעזור לו'. איך הוא היה יכול? הוא היה במצב גרוע מאוד. הרגשנו ממנו הדיפה, סוג של הכחשה, חוסר הבנה באיזה מצב הוא ובעקבות זה חוסר רצון לקבל טיפול. אם היה גוף מקצועי שמלווה אותנו, איך מתנהגים עם אסף כדי לא להחמיר את המצב שלו". היא קראה: "אפשר לא לסבול בלי להתאבד. אובדנות היא לא הפיתרון. אפשר לא לסבול ע"י טיפול ראוי והולם".

אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה. במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן - בטלפון 1201 או באתר האינטרנט של סה"ר: sahar.org.il

ניתן לפנות לקו הסיוע לחיילים ולחיילות בטלפון 2201* בכל שעות היממה ובאמצעות הוואטסאפ במספר 052-845-1201
ער"ן - קו הסיוע: 2201* או 1201 שלוחה 5 באמצעות צ'אט אונליין.
קו התמיכה הרגשית "נפש אחת", להתמודדות עם פוסט טראומה, זמין בכל יום ובכל שעה: 8944*